הקדמה .,ערב בשאטווה שבט שהשתייך ל ערב א-סקר אחד משלושת שבטי עמק בית שאן הגדולים שמרכזו היה בעבר הירדן וישב בצפון עמק בית שאן ,רב אדמותיו נמכרו בתחילת שנות השלושים הן לקק"ל והן לקופת האומה(סנדוק אל אומה - גוף פלסטיני שהוקם עי עשירים ששמו להם למטרה מניעת מכירת קרקעות לקק"ל) *[1]
מספר מילים על חוק הקרקעות 1939, לפי תוגבל רכישת קרקעות על ידי יהודים ל-עד 5% מכלל שטחה של ישראל (עד 95% משטח ארץ ישראל לא יינתן למכירה ליהודים בטענה כי לערבים ריבוי טבעי מהיר והם זקוקים לשטח.מכירה ליהודים כרוכה באישור הנצייב העליון.
בנוסף למקובל בנרטיב הציוני שחוק הקרקעות נועד להגביל מכירת קרקעות ליהודים ,הרי שהייתה לפחות עוד מטרה והיא הכבדה על מכירת אדמות שיביאו לאובדן הפרנסה של המוכר הפלסטיני ולנפילה למעמסה על הממשלה. אזור בית שאן סווג כאיזור B בו נאסרה מכירה ליהודים.
סיוע לממשלה נמצא בעובדה שאדמות חלק מהכפרים היה 'מושע'ה' (שיתוף)לאמור : אדמת הכפר ופירותיו שייכת במשותף לתושבים ולא ניתנת לחלוקה(כנ"ל המיסים) כך לתקופה שנקבעה בחוק, תושב לא יכול היה למכור קרקע באופן עצמאי. בכפרים אלה היה על הקק"ל לקנות את 'כל הכפר'.
הכפר היה אחד מ 4 כפרים (בוואטי, בשאטווה, זבע'ה, ג'בול) שישבו בצפון תת מחוז ביסאן.
במאי 1948 נעזבו כפרים אלה (כנראה עם נפילת העיר ביסאן).
ספורנו עוסק בניסיונות להקים שני מיזמי מים בישוב הבידואי ערב בשאטווה -ישוב שנמצא באותם ימים בשלב המעבר להתיישבות קבע . הכפר ישב בשכנות לבית יוסף.
המיזמים. האחד להשקיית שדותיו במי הירדן (על כך במאמר אחר) ואילו השני עוסק במיזם מי שתיה שיסופקו מנביעות ואדי 'אום סבונה' (כיום שמורת נווה אור) במורדות הבזלת של רמת כוכבא.
להבדיל מרוב החומר המנדטורי המצוי בארכיון עמק המעיינות העוסק רובו וכולו בעסקאות מקרקעין וזכויות מים . לפנינו קבוצה בת 6 מכתבים (תיק 4) מתחילת ינואר 1947 ועד אוגוסט 1947 העוסקים במיזם ציבורי (שלא לומר פילנטרופי ) שמטרתו אספקת מי שתיה לשתי חמולות בכפר. כאמור מדובר בתחילת 1947 . האם הסתיים המיזם והוצא לפועל ? לא ידוע לנו.
על כל פנים . לפי המצוין במכתבים מדובר בקבוצת נביעות הנאספת לבריכה יומית בספיקה כ5 מ"ק/יום. בנגוד למעיינות הגלבוע הגדולים שהניבו מים לבעלי זכויות הקרקע באגניהם. הרי שכאן מדובר במעיין קטנטן .במדרון שלא יצלח לחקלאות.
לא מוכר לנו עוד מיזם מסוג זה באזור בית שאן ,מיזם שמושל תת מחוז ביסאן (הבריטי –יש לציין) ומושל המחוז , גליל דרומי ,נחלצים לסייע .
סה"כ התקציב הדרוש הוערך ב400 לא"י . וחלקה של ממשלת המנדט הוערך בכ20%.
רכיבי התוכנית תוארו בכתב (שרטוטים לא נמצאו) כבריכת בטון בת 5 מק לאיסוף הנביעות לאורך הואדי וצינור באורך כ 4 ק"מ 1 אינטש קוטרו. הביצוע הוטל על מחלקת העבודות הציבוריות של מחוז הגליל (PWO).
[1] הלל כהן /צבא הצללים משתפ"ים פלסטיניים בשרות הציונות
